חוות דעת רפואית

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות כי לכל תביעה העוסקת בנזקי גוף (למעט תביעות שעניינן תאונות דרכים) יש לצרף חוות דעת רפואית.

חוות הדעת הרפואית תיכתב על ידי רופא מומחה בתחום הרלוונטי לתביעה ולנזק הגופני או הנפשי שנגרם לתובע.

על חוות הדעת להיות מקיפה ככל הניתן ולהתייחס למספר נקודות מהותיות, ביניהן הנסיבות שהובילו לנזק הרפואי, ממצאי הבדיקות והאבחון הרפואי והערכת אחוזי הנכות הרפואית (הזמנית והקבועה) שנותרו לתובע.

מומחה רפואי

בתקנות סדר הדין האזרחי נקבע כי "מומחה רפואי" הינו "רופא בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימת הרופאים שנתפרסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973."

חובה לצרף חוות דעת רפואית לכתב התביעה

כל תובע המעוניין לטעון כי נגרמה לו נכות רפואית, חייב לבסס את טענתו על חוות דעת מומחה רפואי בתחום הפגיעה. על חוות הדעת לקבוע שאכן נגרם נזק לתובע, ומהו היקף הנזק שנגרם לו. הנזק מוערך לפי אחוזי נכות (זמנית וצמיתה) אשר קבועים בתקנות הביטוח הלאומי, ועל בסיסם מחושב גובה הפיצוי לתובע.

מקרים בהם יש להגיש חוות דעת רפואית

  • תביעות רשלנות רפואית.
  • תביעות כנגד חברות ביטוח – תאונות, פציעות, אובדן כושר עבודה, מחלה וכדומה.
  • תביעות לקצין התגמולים של משרד הביטחון – פגיעות שנגרמו עקב תנאי שירות או פציעות וחבלות במהלך שירות ביטחון.
  • תביעות נכות המוגשות למוסד לביטוח לאומי או למס הכנסה.
  • תביעות שעניינן תאונות עבודה ומחלות עקב עבודה.
  • תביעות פעולות איבה.
  • אובדן כושר ניידות.

האם ניתן לקבל פטור מחובת הגשת חוות דעת רפואית?

ניתן לקבל פטור מחובת הגשת חוות דעת רפואית רק במקרים חריגים, ובהתקיים "טעמים מיוחדים" לכך.

אם לא תוגש חוות דעת מומחה מטעם התובע, לא יתיר לו בית המשפט לטעון לנכות רפואית, וסכום הפיצוי שיהיה זכאי לו יהיה נמוך משמעותית מסכום הפיצוי שהיה נפסק לו במידה והיו נקבעים אחוזי נכות צמיתה.

עלותה של חוות דעת רפואית

בעוד שעלותם של הערכה רפואית או אישור רפואי עומדת על מאות שקלים בלבד, עלותה של חוות דעת רפואית משפטית יכולה להגיע לאלפי שקלים.

הסיבה לכך היא שחוות דעת רפואיות הן ארוכות ומפורטות יותר, ונסמכות על ספרות מקצועית עדכנית בתחומים רפואיים הולכים ומתפתחים.

בנוסף, שכר המומחה שמטעמו הוגשה חוות הדעת אינו כולל את כתיבתה בלבד, אלא גם כתיבת חוות דעת משלימה במידת הצורך לאחר קבלת חוות דעת נגדית של מומחה מטעם הנתבע, וכן התייצבות לעדות בפני בית המשפט בתמיכה לחוות הדעת.

על מי מוטלת החובה לשאת בעלות חוות הדעת הרפואית?

מאחר שחוות הדעת מצורפת לכתב התביעה, על התובע לשאת במימונה. במידה שהתובע יזכה בתביעה, יכול בית המשפט לקבוע כי נוסף על הפיצוי הכספי יהיה התובע זכאי להחזר כספי מהנתבע בגין עלות חוות הדעת ושכר המומחה.

בחירת מומחה מתאים לצורך קבלת חוות דעת

חשוב מאד לבחור במומחה המתאים לכתיבת חוות הדעת ולמתן עדות רפואית בבית המשפט. לכן, מומלץ תמיד לפנות לעורך דין מנוסה המתמחה בנזקי גוף, כיוון שעורך דין כזה עובד בדרך כלל מול מומחים רבים בתחומים רפואיים שונים, ולו הידע להכווין את הלקוח למומחה המתאים ולהכינו לבדיקות מומחה או לוועדות רפואיות. כאמור, חוות הדעת ואחוזי הנכות שייקבעו בהתאם לה הם אלה שיהוו את הבסיס לתביעה שתוגש ולסך הפיצוי הכספי שייתבע.

חוות דעת נוספת וחשיבותה

חוות דעת רפואית נוספת הינה פניה למומחה נוסף על מנת שיחווה דעתו בדבר מצב המטופל ונכותו, על סמך בדיקה נוספת של התובע ומסמכים רפואיים שהוצגו בפניו.

כשם שלכל מטופל זכות לקבל חוות דעת ממומחה רפואי נוסף לצורך הערכת מצבו וסוג הטיפול שעליו לקבל, כך גם בנוגע לחוות דעת רפואית משפטית.

קבלת חוות דעת נוספת חשובה לצורך הוכחת עובדות מסוימות (למשל, הוכחת קשר סיבתי רפואי בין טיפול רפואי רשלני לנזק בתביעות רשלנות רפואית) ולצורך קביעת אחוזי נכות גבוהים יותר שישמשו בסיס לתביעה. בנוסף, חוות דעת נוספת יכולה לחזק הערכה רפואית קודמת שניתנה במידת הצורך.